תופעת הקאמרה אובסקורה

תופעת הקאמרה אובסקורה

תופעת הקאמרה אובסקורה היא תופעה הנוצרת בקופסא בעלת חור שנכנס קרן האור דרכה, לאחר ההחזרה מהעצמים לאחר הפגיעה נוצר מאין בארקו על הצד השני אך הינו הפוך

והתופעה החלה מאז ימי הרנסנס ונהייתה ידועה מאז והשתנתה למצלמה נקב
עקרון הפעולה של קמרה אובסקורה התגלה לפני למעלה מאלפיים שנה; אריסטו הבחין במאה הרביעית לפנה"ס כי מעגלים של אור שנוצרים תחת עצים מקבלים אט אט צורה של חרמש בעת ליקוי חמה, ובכך זיהה את התופעה הבסיסית עליה מבוססת קמרה אובסקורה - יצירת דמות בעזרת נקב קטן.

בשנת 1038 תיאר המלומד הערבי פרסי איבן אל-היית'ם ניסוי דומה לזה שתיאר אריסטו. הוא הראה בעת ליקוי חמה כיצד ניתן לייצר את דמותה של השמש על קיר בעזרת נקב בקיר הנגדי. עבודתו של אל-היית'ם השפיעה על מחקרי האופטיקה של הפילוסוף רוג'ר בייקון, איש ימי הביניים, שהצליח ליצור בשנת 1267 אשליות אופטיות תוך הסתייעות בעקרונות הבסיסיים של קמרה אובסקורה בשילוב עם מראה.

כבר בשנת 1490 חשב לאונרדו דה וינצ'י שקמרה אובסקורה יכולה להיות לעזר עבור אמנים. ואולם נראה שבימיו, אם נעשה שימוש במכשיר לשם ציור, הרי שהיה זה במקרים נדירים. 





הקמרה אובסקורה כמבשרת הישירה של הצילום וכמודל – שממנו הוא התפתח. התמונות שהתקבלו באמצעות הקאמרה אובסקורה לא היו ניתנות לקיבוע ולכן אין מדובר בצילום של ממש.

מצלמה נקב היא בעצם הקאמרה אובסקורה שאי אפשר לקבע את התמונה, לעומת מצלמת ריפלקס שמסוגלת לקבע את התמונה על פילם או על כרטיס.
במצלמת נקב אי אפשר לשנות את העדשה לעומת מצלמת ריפלקס שכן אפשר וגם לשנות את אורך מוקד של המצלמה שאין במצלמת נקב.

מצלמת נקב עובדת בככל שהאורך המצלמה יותר גדול אז התמונה תהיה יותר גדולה, ומדוע התמונה הפוכה? מכיוון שכאשר הקרן אור מגיע אל העדשה או החור הקרן אור מתהפכת כמו עין של בן אדם.